דעה: המהלך של Apple Memories לחסום תוכן שעלול להרגיז ממחיש את טווח ההגעה של Big Tech

עדכון: 25 באפריל, 2024
תפוח עץ
אשראי: Unsplash / CC0 Public Domain

כיצד אלגוריתמים קובעים את הדרך בה אנו מתקשרים עם הזיכרונות שלנו?


זו שאלה ייחודית מהמאה ה-21, והיא רחוקה מלהיות מסודרת.

במאמר חדש בכתב העת זיכרון, מוח ומדיה, קונקורדיה Ph.D. המועמד Chrys Vilvang טוען שהדרך שבה חברות טכנולוגיה מאחסנות, אורזות ומשתפות תוכן אישי בחזרה למשתמשים היא אטומה. ובהתחשב במחלוקת אחת לאחרונה, הוא פתוח לשאלות חשובות לגבי בחירה וייצוג.

המאמר של Vilvang בוחן את הדיון הנובע ממאמר מאפריל 2022 ב-9to5Mac, אתר חדשות טכנולוגי המוקדש לכל מה שקשור לאפל. העיתונאים שלה קיבלו גישה לעדכון הבטא של iOS 15.5, והם גילו שהוא חוסם תמונות מתריסר מיקומים ספציפיים מלהופיע ב-Memories של אפליקציית התמונות של iPhone. זוהי הפונקציה שיוצרת אלבומי השמעה קצרים המוגדרים למוזיקה שנועדו בדרך כלל לעורר חיוכים ולמשוך את מיתרי הלב.

העיתונאים גילו במהירות שתריסר האתרים קשורים כולם לשואה. כמה מהם היו מחנות ריכוז של ממש, כולל אושוויץ-בירקנאו, טרבלינקה ודכאו. אבל אחרים היו אתרי הנצחה לשואה כמו יד ושם בישראל, בית אנה פרנק באמסטרדם ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה בוושינגטון הבירה.

Vilvang פנה למדור ההערות של המאמר כדי לנתח את התפיסה הציבורית המתפתחת של טכנולוגיות זיכרון אוטומטי וההשלכות האפשריות שלהן. קוראי 9to5Mac מושקעים מאוד טֶכנוֹלוֹגִיָה חשוב, ווילבנג הופתע מהספקנות האוניברסלית כמעט לגבי החלטת אפל.

"רובם נראו מאוד חוששים ממה זה יכול להצביע על העתיד או איך אפשר להשתמש בו כדי להעניק פריבילגיה לסוג מסוים של ייצוג", הוא אומר. "אבל התרשמתי מכמה עמוק אנשים היו מוכנים להביע את הבעיות הייחודיות שלהם עם זה ואיך הם היו מוכנים לשער על מה זה יכול להצביע, מבלי לדבר ספציפית על השואה".

התמונות שלי, הסוכנות שלי

וילבנג מצטט כמה מגיבים במאמרו, שרובם מביעים רוגז על הסרת כוחם להחליט מה הם יכולים ומה לא יכולים לראות.

"אני לא רוצה שמישהו אחר יחליט מה זה 'רגיש'... ואולי אני רוצה זיכרון של מקום מרגש במיוחד שישאיר אותי מקורקע", כותב אחד.

"[תנו] לאנשים להיות אחראים על הזיכרונות שלהם", כותב אחר. "אני, למשל, ביקרתי בדכאו וצילמתי תמונות... זה לא מפריע לי במעט כשהם מופיעים. להיפך, הם משמשים כתזכורת רבת עוצמה".

וילבנג אומר שהוא לא שמע שום תגובה מאפל לגבי העדכון, אבל הוא חושד שזה הגיע ממקום של תום לב.

"המוטיבציה שלדעתי היא כנראה בעלת כוונה טובה וכנראה פשוטה: אני מניח שהם לא חשבו שנושאים שיש להם מידה כזו של כוח משיכה צריכים להיות מיוצגים בכלי שמכוון במידה רבה לאינטראקציות חיוביות".

עד כמה שהטכנולוגיה מתקדמת היום, הוא מוסיף, האלגוריתמים של אפל עדיין לא יכולים להחליט מה עשוי להיות רלוונטי סובייקטיבית לאדם אחד על פני אחר. על ידי ניסיון לשמור על פונקציית הזיכרונות הקשורה לאושר, היא עושה בכוונה בחירות בשם המשתמשים שלה על ידי חסימת תמונות מאתרים שנראים לה בעייתיים.

העתיד של יישום מסוג זה נותר עכור כמו האלגוריתמים הנוכחיים שלו, מוסיף וילבנג. אם אפל תחליט לחסום תמונות בנושא השואה, מה היא עשויה לחסום בשלב הבא?

"זה ממחיש את מידת ההתערבות והכוונה שנלווים לחסימת אתרים ספציפיים אלה מסיבות שלא פורטו. ואם אנחנו יודעים שחברות מוכנות להתערב בדרכים כאלה, אז אנחנו צריכים לפקפק באופן ביקורתי באינטראקציות שלנו עם העבר שלנו, בידיעה שהוא מתווך על ידי משהו שאין לנו שליטה עליו".