מדוע עתיד הרכבים החשמליים נראה מבטיח בהודו

יצרניות הרכב העולמיות מלהטטות בשפע עם מציאת חלופות חדשות וקיימות לדלקים מאובנים, מאז עשרות שנים. ההשפלה הסביבתית הכוללת לא הייתה תוצאה נסתרת של שריפת דלקים מהעולם. ועכשיו, הצורך לעבור מדלקים לחלופות אחרות ידידותיות לסביבה הוא יותר מתמיד. העולם שילב עתה ידיים והתחייב לעולם ניטרלי פחמן עם אפס פליטת פחמן. כלי רכב חשמליים יהיו שחקן מפתח שיסייע בהשגת מטרה זו. מדינות כמו, בריטניה, צרפת, נורבגיה וגרמניה אף הביאו חקיקה לאיסור מכירות של רכבים שאינם חשמליים כבר בשנת 2025. זה הופך את תעשיית ה- EV לאחד מתחומי החדשנות המרתקים, המשמעותיים וההכרחיים ביותר כיום.

גודל שוק הרכב החשמלי העולמי צפוי לגדול מ -4,093 אלף יחידות בשנת 2021 ל -34,756 אלף יחידות עד שנת 2030, ב- CAGR של 26.8%. הודו כבר הראתה את העניין הרב שלה להיות חלק מרכזי בשינוי פרדיגמת הרכב הזה. בנוסף לכך, הודו כבר העלתה את הרצון להפוך למוקד הגדול ביותר של כלי רכב חשמליים בעתיד. מנהיגי התעשייה רואים במכוניות חשמליות אופציה מבטיחה.

מלבד היתרונות הסביבתיים, יש למכוניות חשמליות הרבה יותר מה להציע. אפשרויות נהיגה אוטונומיות, פתרונות עזרה מותאמים אישית חכמים, טכנולוגיות דור 5 המשובצות לדור הבא, הם רק כמה מהם שיש להזכיר. ברמה בסיסית, מכוניות חשמליות מציעות עלות תפעול נמוכה באופן דרמטי בהשוואה למנועי בעירה פנימית קונבנציונאלית. בממוצע, רכבים חשמליים זולים מ 75-80% מנקודת מבט של דלק ותחזוקה, מה שמתורגם בסופו של דבר בחשבונות תחזוקה נמוכים יותר. כתוצאה מכך שיקול חשוב עבור צרכנים רבים שיש להם שימוש גבוה. מציאות זו מתקיימת בגורמי צורה מכיוון שזול יותר באופן משמעותי טעינת סוללה לעומת תדלוק מיכל דלק נוזלי קונבנציונאלי.

להודו יש הרבה מה להרוויח מאימוץ נרחב של ניידות אלקטרונית. במסגרת תוכנית Make In India, ייצור כלי רכב אלקטרוניים ורכיביהם הנלווים צפוי להגדיל את חלק הייצור בתוצר של הודו ל -25% עד שנת 2022. בחזית הכלכלית, צפויה אימוץ רחב של כלי רכב חשמליים. חסוך 60 מיליארד דולר ביבוא נפט עד שנת 2030 - נכון להיום 82% מביקוש הנפט להודו מתמלא על ידי יבוא. מחיר החשמל כדלק עלול לרדת עד 1.1 רופי לקמ"ר, מה שיעזור לבעל רכב חשמלי לחסוך עד רופי. 20,000 על כל 5,000 ק"מ שנחוצים. לבסוף, החשמול יעזור להפחית את פליטת הרכב, תורם מרכזי לזיהום אוויר הגורם לאובדן ממוצע של 3% מהתוצר מדי שנה, כך עולה מדוחות.

הממשלה לא משאירה אבן פונה

בהמשך צעדו לקראת חלומו על ניידות חשמלית, משרד הכוח כבר השיק את התוכנית הלאומית לניידות אלקטרונית כאן בהודו ופרש את צי המכוניות החשמליות כולל מהינדרה e-Verito סדאן וטטה טיגור EV כחלק מתוכנית זו.

התוכנית הלאומית לניידות אלקטרונית בהודו שואפת לספק דחף לכל המערכת האקולוגית לניידות אלקטרונית הכוללת יצרני רכבים חשמליים, חברות פיתוח תשתיות טעינה, מפעילי צי, נותני שירותים וכו '. הממשלה גם אמרה כי היא בוחנת תשתית טעינה ומדיניות. מסגרת שיהיה 30% מכלי הרכב בהודו כרכבים חשמליים.

ניטין גדקרי, שר האיחוד לתחבורה דרכים וכבישים יחד עם RK סינג, שר המדינה של האיחוד (IC) לאנרגיה ואנרגיה חדשה ומתחדשת, השיקו את קמפיין "Go Electric" להפצת המודעות ליתרונות הניידות האלקטרונית ו- EV טעינת תשתיות וכן בישול חשמלי בהודו.

קמפיין ה- Go Electric הוא יוזמה שמטרתה לצמצם את תלות היבוא של ארצנו בשנים הקרובות והוקרן גם כצעד חשוב לעבר עתיד נקי וירוק יותר. הקמפיין נועד ליצור מודעות ברמת PAN- הודו והוא צפוי להגביר את אמון יצרני הרכב החשמלי.

שר התחבורה הצביע על כמה יתרונות מרכזיים בשימוש בחשמל כדלק חלופי. השר הצהיר כי דלקים מאובנים הם בעלי חשבון ייבוא ​​בסך 8 ש"ח.

על מנת להפוך את הדרך לעתיד חשמלי לחלק יותר, הממשלה השיקה אמצעי מדיניות מיוחדים כמו הפחתת ה- GST על רכבים חשמליים ל -5% לעומת 28% עבור מנועי בעירה, פטור מהלוואות לרכישת רכבים חשמליים, הממשלה באיחוד הציעה פטור ממכס על EV מסוימים חלקים כולל הרכבת כונן חשמלי, מטען מובנה, מדחס אלקטרוני ואקדח טעינה להפחתת עלויות. כמעט תריסר מדינות הוציאו או הציעו מדיניות רכב חשמלי עד כה, כשדלהי הייתה האחרונה.

המהמורות בדרך

תשתית הטעינה לניידות אלקטרונית מהווה תחום מדאיג. בהודו יש כמעט 1000 עמדות טעינה לרכבים חשמליים, שם אוכלוסיית הרכבים בכביש מטלטלת בשמיים. הפרופורציות אינן מציאותיות והחששות במוחו של הצרכן מוצדקות לחלוטין. איש אינו רוצה להיתקע באמצע כביש ובזמן ההמתנה שתוצב שם תחנת טעינה. יתר על כן, מערכת טעינת הסוללה של EV יכולה לארוך מספר שעות מה שיכול להיות גם בעיה נוספת.

להתנתק מהנורמות הישנות ולבסס התנהגות צרכנית חדשה זה תמיד אתגר. נהוג למצוא משתמשים מודאגים ממהירות וטווח החשמליות.

ישנה זמינות מוחלטת של ייצור תאי סוללות ראשוניים בהודו, מה שמציב את הודו בסיכון להגדיל את הגירעון המסחרי שלנו. כרגע, רוב היצרנים מסתמכים על סוללות המיובאות מיפן, סין, קוריאה ואירופה. לפיכך, השוק ההודי זקוק לעידוד לטכנולוגיות מקומיות המתאימות להודו מבחינה אסטרטגית וכלכלית כאחד, כמו תאי דלק מאלומיניום.

כמה רחוק העתיד החשמלי של הודו?

יצרני רכב מכל רחבי העולם רואים עין חדה בשוקי הודו. עם יצרנית הרכבים החשמליים הגדולה בעולם, טסלה נכנסת לספקטרום הרכב החשמלי ההודי, אין זה חסר טעם לומר כי הודו קיבלה חוזה שכירות חדש להפיכתה למוקד העתידי לרכבים חשמליים. עם זאת המגיפה האטה את מהירות הצמיחה של הודו בקפיצות.

מכיוון שהשוק כה תנודתי וחסר ביקוש בר-קיימא, חובה להעריך את פרק הזמן בו תדרוש הודו במעבר למכוניות חשמליות. אך מנהיגי התעשייה אופטימיים ומאמינים כי השינוי יתרחש בקרוב מאוד בגלל סיבות כמו מספר בעלי התפקידים והסטארטאפים בתעשייה שמתקדמים במהירות ובמשמעותיות בתחום EV, הביקוש הגובר ועניין המשתמש והעניין המוסדי.

בשיחה עם ELE טיימס, Bhavaneesh Athikary, רכב להוביל-הודו-פסיפיק, משושה שיתף את התובנות שלו ברצון של הודו להפוך למוקד EV - "חידושים במרחב EV התרחשו וימשיכו להתרחש, ואנו מצפים שסביבת המדיניות בהודו תהפוך חיובית עוד יותר. במהלך השנים ראינו יוזמות רבות מהממשלה, כמו תוכנית המשימה הלאומית לניידות חשמלית 2020 (NEMMP), שהושקה בשנת 2013 על ידי משרד התעשייה הכבדה (DHI) כמפת דרכים לייצור ואימוץ מהירים יותר. של רכבי EV בהודו.

עוד הוסיף - "מדברים על הודו, ממשרד הכוח ועד משרד התחבורה הדרכים והכבישים, בעלי עניין רבים בממשל ביצעו שינויים במדיניות. משרד הכוח, למשל, הבהיר כי טעינת רכבים חשובים נחשבת לשירות, מה שאומר שהפעלת תחנות טעינה של EV לא תדרוש רישיון. היא גם הוציאה מדיניות בנושא טעינת תשתית כדי לאפשר אימוץ מהיר יותר של רכבים חשמליים. בינתיים, משרד התחבורה הדרכים והכבישים הודיע ​​כי פרסומות ורכבים פרטיים המופעלים באמצעות סוללות יונפקו לוחיות רישוי ירוקות. היא גם הודיעה כי כל רכבי התחבורה המופעלים באמצעות סוללות, מונעות אתנול, ומתנול יהיו פטורים מחובת ההיתר המסחרי. היינו אומרים שהחומרים קיימים כדי שהודו תהפוך למוקד הגדול ביותר לרכבים חשמליים. "

כאשר התעמקנו עמוק במחסור בתשתיות טעינה בהודו, בהבנש שיקף את דאגתו מ"הפרש בתשתית הטעינה הוא דאגה מוצדקת ועצומה עבור רכבי משא בכמה מדינות. חרדת טווח היא עדיין אחד האתגרים הקריטיים והזמינות של תחנות טעינה. כשאנחנו מדברים על רכבים חשמליים, אנחנו לא מדברים רק על רכבי נוסעים; אנחנו מדברים על דו גלגלים, שלושה גלגלים כמו ריקשות אוטומטיות, כמו גם על כלי רכב מסחריים.

אולם כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים אלו, עלינו לחפש גישות לא שגרתיות; אנחנו מסתכלים על שיטות חלופיות כמו החלפת סוללות או טעינה ניידת יותר, כמו עמדות טעינה בבית - אלו דברים שהודו צריכה ויכולה לאמץ אותם במלואם. לזנק טֶכנוֹלוֹגִיָה לחקור מעבר לתשתית הטעינה הרגילה הוא המפתח כאן. גם בנימה חיובית, אסור לשכוח שהטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן וגם מהר מאוד. אז האתגר כרגע אולי לא יהיה אתגר לאורך זמן; גם טכנולוגיית הטעינה המהירה משתנה. גם שותפויות ציבוריות-פרטיות שונות נבדקות ונדונות; אני בטוח שנעבור את האתגר הזה".

"כמובן, איננו יכולים לדבר על רכבים חשמליים מבלי להתחשב בכך שהמהלך לעבר אנרגיה מתחדשת הוא עוד חתיכת חידה מכריעה. החדשות הטובות הן שכפי שניתן לראות מנקודת מבט המדיניות של הודו, יש דחיפה רבה לכך, במיוחד אנרגיה סולארית "- הוסיף בהוונש.

כדי לחפור עמוק בעתיד ה- EV של הודו, עורך המשנה של ELE Times וכתב הטכנולוגיה, מיינק ושיש, שאל עוד את בהוונש "שם הינה זמינות מוחלטת של ייצור תאי סוללות ראשוניים בהודו, מה שמציב את הודו בסיכון להגדיל את הגירעון המסחרי שלנו. מרבית היצרנים מסתמכים על סוללות המיובאות מיפן, סין, קוריאה ואירופה. כיצד ניתן לצמצם את התלות הזו, והודו יכולה להפוך לסומכת על עצמה?  עליו ענה בהבנש "למען הסר ספק, ישנם אתגרים בקבלת משאבי הטבע הנדרשים לייצור סוללות ליתיום-יון, כגון קובלט וליתיום. הודו אינה ביתם של חומרים כאלה, ולכן יש לייבא את רובם. ככאלה, מדיניות נאותה לשיתוף פעולה איתן עם המדינות המייצרות חומרים אלה הינה מכריעה. אני מאמין שהודו עשויה להפוך למוקד מוביל לייצור רכבי חשמל ורכיבים; מסיבות רבות. אחת מהן היא שהממשלה פרסמה תוכנית תמריצים מקושרת לייצור (PLI) לייצור אחסון סוללות ACC. תוכנית ה- PLI תפעל דרך ארוכה לדרבן את הייצור המקומי של סוללות. לפיכך, זה מקטין את התלות שלנו בייבוא ​​מכיוון שהוא מכוון לתמוך בתעשיית החשמלית הגדלה בתשתית הנדרשת ולהפחית משמעותית את עלויות החשמלית. יצרני סוללות מובילים רבים כמו Amara Raja Batteries הזכירו בפומבי את ההשקעות החדשות שלהם בטכנולוגיות ירוקות, כולל סוללות ליתיום-יון. "

"להודו יש, אני מאמין, מרחב גדול לייצור רכב חשמלי סוללות באופן מקומי כי יש לו גישה לכל הטכנולוגיה וחומרי הגלם האחרים - למעט ליתיום או קובלט ", הוסיף.