מחקר חדש מגלה ש'עבודה אנושית' בלתי נראית מאפשרת לרובוטים לבצע משלוחים

עדכון: 28 במרץ 2024
רובוט משלוח
אשראי: Unsplash / CC0 Public Domain

מחקר חדש הראה שאנשים משנים את התנהגותם כדי להתאים לרובוטי אספקה ​​אוטונומיים, ו"עבודה אנושית" בלתי נראית זו היא שמאפשרת לרובוטים לרוץ בצורה חלקה ברחובות ויש לקחת בחשבון בעת ​​תכנון המסלולים שלהם.


חוקרים מבית הספר למדעי המחשב וחקר הכלכלה הדיגיטלית של אופק באוניברסיטת נוטינגהאם, בשיתוף עם אוניברסיטת לינקופינג בשוודיה ואוניברסיטת יורק ניתחו אינטראקציות אנושיות עם רובוטי משלוח שנמצאים בשימוש בשתי ערים בבריטניה הממצאים שלהם, שפורסמו ב- ההליכים של הכנס הבינלאומי ACM/IEEE לשנת 2024 על אינטראקציה בין אדם לרובוט להראות כיצד הרובוטים הללו "ניתנים למעבר" ברחובות על ידי האנשים שהם נתקלים בהם.

רובוטים למשלוח נמצאים בניסוי במספר ערים בבריטניה ברחבי בריטניה כולל מילטון קיינס, מנצ'סטר, קיימברידג' ונורת'המפטון. הם מספקים משלוחים למרחקים קצרים יותר עבור מגוון חברות ומופעלים על ידי בינה מלאכותית וניווט GPS.

החוקרים עקבו וצילמו רובוטים בשני מקומות במילטון קיינס ובנורת'המפטון במשך מספר ימים וניתחו את מפגשיהם לאורך המסלול. כמו גם ניווט במכשולים כמו פחים, חיות מחמד ומכוניות חונות ברחוב, נתקל הרובוט במספר אנשים או "חברי רחוב".

המחקר הראה שהרובוט הפך למכשול בעצמו עם אנשים שעושים כל הזמן שינויים עדינים, לכאורה חסרי משמעות, בהתנהגות כדי לאפשר לרובוט להמשיך בדרכו. דוגמאות כוללות אנשים שעוברים הצידה כדי לאפשר לו לעבור, מנקה חלונות שמשהה את עבודתו כדי לאפשר לה לעבור ומקיש עליה ברגל כדי לעודד אותה לזוז כשהיא האטה או מתאים את קצב ההליכה כדי להישאר מאחורי רובוט.

התוצאות הוצגו בכנס ACM/IEEE הבינלאומי לשנת 2024 על אינטראקציה בין אדם לרובוט, שם הוענק המחקר של המחברים ד"ר סטיוארט ריבס מאוניברסיטת נוטינגהאם, האנה פליקן מאוניברסיטת לינקופינג ומרינה קנטרוטי מאוניברסיטת יורק, שם הוענק לו. הנייר הטוב ביותר.

ד"ר סטיוארט ריבס מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת נוטינגהאם אמר, "ככל שהשימוש ברובוטים למסירה עולה, חשוב להבין כיצד אנשים מקיימים איתם אינטראקציה ולהכיר את התפקיד שיש לאנשים ברחוב בביצוע הפעולה של מערכות רובוטיות. בציבור אפשרי.

כאשר מעצבים מסלולים ותכנות רובוטים, מעצבים נוטים לשים את הרובוט בלב המרחב, אבל מה שהראינו הוא שכדי שרובוט יוכל לנווט בהצלחה במסלול הוא מסתמך על התאמה של אנשים כדי שהוא יצליח ולא יהפוך ל- המכשול עצמו.

סטיוארט אומר, "הבנת המאפיינים הייחודיים של חללים ציבוריים שבהם פרוסים רובוטים היא חיונית - ואנו מקווים שהמחקר הזה יכול לשמש מועצות ומעצבי רובוטים כדי לעזור לעצב את הדרך בה הרובוטים טֶכנוֹלוֹגִיָה והמרחבים הציבוריים שהם משתמשים בהם מתוכננים ככל שהטכנולוגיות הללו מתפתחות ומוגדלות".